יום שני, 25 באוקטובר 2010

ספר תורה לשמחת בר מצווה או לטקס הכנסת ספר תורה

בס"ד 
לשמחת בר מצווה או לטקס הכנסת ספר תורה ניתן להכין ספר תורה משומשום וסוכר, לפי המתכון להכנת סלסלה.
 כמובן שזו לא עבודה למתחילים, דרושה כאן מיומנות בעבודה עם השומשום, הערכת כמויות ודמיון יצירתי.
בתמונה הכיתוב נעשה על ידי מרציפן צבוע בכחול, הפרחים והעלים עשויים שומשום-סוכר, צבועים בצבע מאכל, כתר התורה עשוי מרציפן.





תחילה יש לבשל את הסוכר וכשהוא ניתך להוסיף בהדרגה את השומשום.
הכמות לספר תורה שבתמונה, כשני ק"ג שומשום ושני ק"ג סוכר.
להכנת הגלילים צריך למצוא גליל מקרטון או ממתכת בגודל של שתי קופסאות שימורים רגילות, הגליל חייב להיות ארוך יותר מהיצירה בשומשום אחרת הוא יתקע בפנים!
שופכים על שיש משומן כמות מספיקה של שומשום-סוכר, מהדקים ומשטחים, ואחרי שהתקרר מעט, מרדדים בעזרת מערוך משומן, עד לקבלת מלבן בגודל מתאים. לאחר צינון נוסף, מגלגלים את המלבן על הגליל שמצאנו ועטפנו בנייר אפיה משומן בשמן קנולה, משאירים קצה בולט מהמלבן.
מכינים גליל נוסף באותה צורה, ומלבן נוסף שישמש כמרכז ספר התורה.
אחרכך מכינים ארבעה עיגולים לידיות, וארבע ידיות.
אחרי שהכל התקרר לחלוטין, מוציאים את הגלילים מתוך השומשום, ומתחילים לחבר את החלקים בעזרת תערובת שומשום-סוכר חמה, מדביקים ידיות לעיגולים ואת העיגולים לגלילים ולבסוף מניחים את המלבן המרכזי על שני הקצוות הבולטים מהגלילים.
לקישוט, מרדדים מרצפן לשכבה בעובי 4 מילימטר, מסמנים את הכיתוב הנדרש וחותכים עם סכין חדה, מרימים כל אות בנפרד ומניחים על השומשום. המרציפן מגיע בצבע לבן מהחנות, אפשר לצבוע אותו בעזרת אבקת צבע מאכל מתאים , פשוט מפזרים אבקה על המרציפן ולשים עד לספיגת הצבע.
אשמח לענות לשאלות, או להפנות לנשים שמכינות תמורת תשלום.
שירבו שמחות בישראל
יורם

יום חמישי, 14 באוקטובר 2010

הקשר בין סכרת להשתנה מרובה

בס"ד
לפני שגיליתי שאני חולה סכרת, התחלתי לסבול מהליכה לשירותים לעיתים קרובות ביותר, ממש כל רבע שעה.
אחרי שהפנמתי שאני חולה סכרת, והתחלתי לבלוע כדורים, להוריד צריכת פחממות, ולאזן בצורה מסויימת את רמת הסוכר בדם, תכיפות התופעה ירדה. אבל לא מספיק.
למשל אחרי ארוחה מלאה, כמו בשבתות, התופעה מתגברת עד כדי קימה בלילה 4-5 פעמים לצורך העיניין.
להפתעתי, מיד עם התחלת השתיה של תמצית שורשי סירה קוצנית, התופעה נעלמת. אחרי ארוחה כבדה של ערב שבת, שכוללת גם שתיה מרובה וגם פחמימות, אין עייפות שמחייבת ללכת לישון מיד, ואין ריצת אמוק לשירותים כל רבע שעה. אפשר בנחת להשאר ער עוד שעה, להתפנות, וללכת לישון עד הזריחה, ממש עונג שבת.
ביציאה לנסיעות ארוכות ובינוניות, אחרי סירה קוצנית, אין צורך לעצור בכל תחנת דלק בדרך (לפעמים גובל באי נעימות, ובלחץ פנימי,  כמו לחפש מפתח לשירותים אצל המוכרת בחנות התחנה, כפי שנהוג בכמה מקומות).
היום למשל, נסעתי לצורך עבודה, נסיעה ארוכה, יצאתי בשעה 8 בבוקר, כמובן אחרי ביקור בשרותים לפני היציאה מהבית, נסעתי ברצף עד השעה 11, מבלי לחפש תחנת עצירה, הגעתי ליעד והתחלתי לעבוד, מבלי לעלות לקומה שניה לשירותים, ורק בשעה 12 עליתי לביקור בקומה 2, בלי פניקה ובלי לחץ. הביקור הבא בחדר הקטן היה רק בשעה 4 וחצי, אחרי נסיעה ארוכה ורצופה חזרה, ושוב בלי פניקה.
למי שסובל מסכרת ומתופעה דומה - בחלק גדול מאוד מהמקרים זה הולך יחד, אני ממליץ לנסות כוס אחת של תמצית סירה קוצנית, זה בחינם, וזה עובד מהפעם הראשונה, תשאלו את מי שכבר טעם.
רפואה שלימה לכל חולי עם ישראל
יורם

יום חמישי, 7 באוקטובר 2010

סיכום מידע בנושא סכרת

בס"ד
ברחבי האינטרנט מפוזר מידע רב בנושא סכרת, ומאז נתגלה לי שאני חולה סכרת חיפשתי, קראתי, ואספתי חומר רב בנושא - ועדין אני לא מגדיר עצמי מומחה לנושא. אנסה לתמצת התרשמות שלי, והמעיין יחליט מה לעשות עם תמצית זו.
א. כל חולה סכרת מסוג 2, יש לו סיבה משלו שגורמת למחלה, לכן גם התרופה עבורו תהיה מיוחדת עבורו. תרופה שעובדת טוב על חולה אחד, יכולה לא להועיל או אפילו להזיק לחולה אחר - זה מנסיון בדוק. לדוגמה: התפרסם מחקר שויטמין E מועיל לחולה סכרת. אני אישית מוסיף לתפריט שלי ויטמין E 400 יחידות בין לאומיות ליום, וזה מועיל לי, המלצתי לחברים, ולהם זה הזיק!
ב. חולי הסכרת סוג 2 סובלים מחוסר בחומרים נוגדי חימצון (אנטי אוקסידנטים) לכן הם צריכים להוסיף כאלה לתפריט. למשל ויטמין C, ויטמין E, קקאו (לא אבקה למשקה בסגנון שוקולית שמכילה לפחות 80% סוכר), יין אדום יבש או חצי יבש (לשים לב לתכולת הערך הקלורי של היין, בסביבות 70 קלוריות ל100 מ"ל זה טוב, יין מתוק מגיע ל140 קלוריות, ההפרש זה סוכר נטו) לא יין לבן כי אין בו את נוגדי החימצון.
ג. סירה קוצנית - תמצית של שורשי הצמח הועילו לי מאוד, מומלץ, המבחן ליעילות הוא פשוט, לא צריך למדוד סוכר בדם. אחרי ארוחה דשנה, חולי סכרת כמוני, מרגישים עייפות, ונרדמים מיד ברגע שמקבלים אישור לעזוב את השולחן, לאחר כוס של תמצית של סירה קוצנית העייפות נעלמת, אפשר לקרוא, ואפשר להשאר ערים זמן רב אחרי הארוחה. הסוכר בדם יורד מהר יותר לערך הממוצע, בערך אחרי שעתיים עד שלוש שעות, תלוי בהפרזה במרכיבי הארוחה. אפרופו סירה קוצנית, יש מישהוא בצפון הארץ שמשווק דרך האינטרנט, תמצית של סירה קוצנית, לחולי סוכרת - לא מינה ולא מקצתה - הוא מוכר שמן (אני מקווה שזה שמן זית) בבקבוקון של 150 מ"ל, וטוען שיש בזה תמצית של סירה קוצנית - קניתי, לי ולשני חברים, (150 ש"ח לבקבוק) - לא הועיל לאף אחד כלום. הטעם הוא של שמן, הצבע הוא של שמן. לתמצית של שורשי הסירה הקוצניצ יש צבע אדמדם, וטעם מריר.
למי שרוצה לנסות, סירה קוצניצ זה צמח נפוץ מאוד עד כדי מטרד, בכל חלקי הארץ ההרריים, מרמת הגולן ועד להרי הנגב, בהרי הכרמל, יהודה ושומרון, בכל הגליל. קל מאוד לזיהוי, והוא לא צמח מוגן. צריך לעקור את הצמח, לגזום את החלק העליון, לקצוץ את השורשים, ולשמור עד לבישול. להכנת תמצית, אני מצאתי שהכי קל זה בסיר לחץ, ממלאים שורשים קצוצים בסיר בלי לדחוס מכסים במים, לא לעבור את קו המכסימום של הסיר, להרתיח, לבשל על אש קטנה בלחץ של הסיר למשך שעה עד שעה וחצי, להניח להתקרר, לסנן את המים דרך בד, למלא בקבוקים ולשמור בקרור אם רוצים לשמור יותר משבוע. לשתות כוס אחת אחרי כל ארוחה בבוקר בצהרים או בערב. אם הטעם מריר מדי, אפשר לדלל את הכוס פי שניים או יותר לפני ששותים, אפשר להוסיף מעט ערק או יין או מיץ אשקוליות דיאט (של קריסטל הוא טוב כי הוא מכיל ממתיק סוכרלוז), בבישול ללא סיר לחץ צריך לבשל שלוש שעות לפחות. לפי בדיקה שלי הבישול הוא חלק מהכנת התמצית, זה לא רק להוציא חומר מהשורש, אלא החומר עובר תהליך שמשנה את הצבע שלו בבישול מוורוד לאדום, אם התמצית לא אדומה אז היא לא מועילה!
ד. עלי זית - כרגע אני בשלבי ניסוי של התמצית, מר יותר משורש של סירה קוצנית, כשיהיה מה לדווח, נדע.
ה. שימו לב שכל הדווחים על מחקרים של תרופות מדברים על ניסוי בבני אדם, מדברים על סטטיסטיקה. אבל כשחולה מחפש תרופה, זה לא עוזר לו אם התרופה יעילה ל99% מהאוכלוסיה, אם הוא שייך ל1% שהיא לא מועילה להם, אז התרופה היא 100% לא טובה בשבילו! לכן כל חולה צריך להיות עירני לגבי מה הוא מקבל מהרופא ולכמה זמן ובאיזה מינון, ומה תוצאות בדיקות המעקב, ואיך להתייחס לתוצאות. למשל אחת מבדיקות המעקב היא ויטמין B12 , בבדיקה האחרונה שלי נמצא ערך נמוך, הרופאה לא הגיבה. בדקתי באינטרנט וגיליתי, שהתרופה הנפוצה לסכרת, מטפורמין (גלוקופג') גורמת להעלמות של הויטמין החיוני הזה, שאלתי את הרופאה והיא מיד רשמה לי כדורי ויטמין במינון מוגבר לחודשיים ואחר כך במינון נמוך קבוע. דרך אגב שמתי לב שלאחרונה אני נוטה לשכוח מילים, שמות ודברים אחרים, ואני לא יודע אם זה בגלל הגיל או בגלל חוסר בויטמין B12.
עד כאן להיום
רפואה שלימה לכל חולי עם ישראל
יורם

יום ראשון, 3 באוקטובר 2010

סלסלות שומשום וסוכר ועוד

סלסלות שומשום וסוכר:
כדי ליפות ולעצב את הסלסלה, אפשר להכין קישוטים שונים כמו פרחים עלים וכדומה, על ידי הכנת תערובת השומשום והסוכר, לפי המתכון הרגיל, וכשהתערובת מוכנה, להוסיף צבע מאכל, אדום, ירוק או אחר לפי הצורך. ולעצב צורות של פרחים, עלים או צורות אחרות.
אחרי שהצורה המוכנה התקררה, אפשר להדביק אותה לסלסלה על פי העיצוב הנדרש, על ידי אותה תערובת חמה של סוכר ושומשום. התוצאה מרשימה. כפי שניתן לראות בדוגמאות הבאות:
סלסלה עם ידית וקישוטי פרחים ועלים, מלאה סוכריות ודברי מתיקה:
 מזוית אחרת ניתן לראות קישוטי פרחים גם על בסיס הסלסלה, יתרון נוסף לקישוטים אלה, אפשר לכסות איתם "תקלות" של הכנת הסלסלה, כמו סדקים שנוצרים כאשר מנסים לכופף את המשטח בכוח אחרי שהוא קר מדי, או חוסר אחידות בחומר ממנו יוצרים את הסלסלה וכדומה, קורה במשפחות הכי טובות, לכן טוב שיש כיסוי של קישוטים.

המילוי של הסלסלה במיני מתיקה חשוב גם הוא למראה היפה ולתוצאה הסופית, חשוב להניח ניילון על פנים הסלסלה לפני שמניחים פנימה את הממתקים, כדי שלא ידבקו לסוכר. את הסלסלה מניחים על מגש יפה, אפשר בהחלט למצוא מגשים חד פעמיים יפים לצורך זה, ועוטפים בצלופן, קושרים בסרט מעוטר והרי לנו סלסלה יפה לארוע חגיגי, לקשט שולחן, ואפשר גם לאכול אותה אחר כך, זהירות על השיניים, זה קצת קשה בהתחלה.
בברכה
יורם